נדחתה בר"ע על החלטת בימ"ש המאשרת פסק בורר

1.         בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד סגנית הנשיא (עמית) ר' שטרנברג אליעז), במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק בורר ופסק הבורר אושר.

העובדות הצריכות לעניין

2.         אשר וסימה דניאל, המשיבים 1 ו- 2 (להלן: בני הזוג דניאל), היו בעלים של מקרקעין מסוימים בירושלים (להלן: הנכס). בני הזוג דניאל התקשרו בחוזה קומבינציה עם קבלן שהתחייב לבנות על המקרקעין דירות מגורים ולהעניק לבני הזוג דניאל, תמורת שני שליש מהנכס, דירה במצב של "שלד" וכן כספים נוספים. לימים נקלע הקבלן למשבר כלכלי, מונו כונסים לנכסיו וזכויותיו בנכס נמכרו לאחרים.

3.         ביום 23.4.1991 התקשרו בני הזוג דניאל בחוזה עם המבקש, ירחמיאל אפלבוים, למכירת השלד של הבניין, על כל הצמוד אליו (להלן: חוזה הרכישה). לחוזה הרכישה צורפו תקנון מוסכם ותשריט של הבניין.

4.         בהתאם לסעיף 8ב לחוזה הרכישה התחייבו הצדדים לרשום את הבית כבית משותף, בתנאים הבאים:

"ליחידה המיועדת לבעלים יהיה צמוד החלק ברכוש המשותף כפי שמופיע בתשריט והתקנון המצ"ב וכי לקונה יהיו צמודים החלקים ברכוש המשותף כפי שמופיע בתשריט והתקנון. התקנון והתשריט הסופיים שיוכנו לקראת הרישום יהיו כפופים לשינויים שיבוצעו בבית במסגרת תוכניות שינויים מאושרות על ידי העירייה, וכן יהיו כפופים לתשריט ולתקנון הנזכרים בסעיף 5ג להסכם."

5.         בסעיף 11א לחוזה הרכישה הסכימו הצדדים להפנות לבורר סכסוכים ו/או חילוקי דעות ביניהם בכל עניין הקשור לחוזה הרכישה והנובע ממנו.

6.         לימים מכרו בני הזוג דניאל את זכויותיהם במקרקעין למשיבים 3-6 (להלן: משפחת בוקסנבוים).

7.         בין הצדדים נתגלעה מחלוקת, שהועברה להכרעת בורר, עו"ד ד"ר יעקב חסדאי (להלן: הבורר), שמונה ביום 30.1.1994 על ידי ראש לשכת עורכי הדין. בכתב התביעה שהוגש לבורר טען המבקש כי חוזה הרכישה הופר על ידי המשיבים וכי עליהם לפצותו, להוסיף שטח של כ-12 מטר למבקש ולסלק ידם משטחים מסוימים בנכס, השייכים למבקש, לטענתו. בתביעה נגדית עתרו המשיבים לפיצויים על נזקים שנגרמו להם על ידי המבקש וביקשו להוציא צו האוסר על המבקש להשתמש ביחידת הדיור שהוקמה על גג הנכס, בניגוד להסכמים וסיכומים בין הצדדים ובניגוד להיתרי הבנייה המקוריים, לטענתם.

8.         הבורר ביקר בנכס ושמע את עדויות הצדדים, וביום 5.6.1998 נתן פסק בוררות מלא ומנומק (להלן: פסק הבוררות). בין היתר, הגיע הבורר למסקנה כי שני הצדדים הפרו את חוזה הרכישה ובנו ללא היתר כדין ומבלי לקבל את הסכמת השכן.

9.         הצדדים חתמו על תקנון מוסכם לרישום בית משותף, בהתאם לסעיפים 62 ו- 63 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. במהלך הבוררות נרשם הנכס בלשכת רישום המקרקעין, ואולם רישום הבית המשותף לא הושלם.

10.       ביום 22.3.2001 הגישו בני הזוג דניאל בקשה לאשר את פסק הבוררות וליתן סעדים נוספים הדרושים לרישום הבית המשותף, כולל תקנון ותשריט עדכניים. לחילופין נתבקש בית המשפט להחזיר "עניינים אלו" לידי הבורר, על מנת שהבורר יכריע בהם. המשיבים טענו כי נפלו טעויות בתשריט שצורף לפסק הבוררות ובתקנון שצורף לבקשה, וכן הצביעו על טעויות סופר שנפלו בתשריט המקורי וראוי לתקנן בעת אישור פסק הבוררות. המבקש הסכים לכך שנושא התיקונים בתשריט - הן אלה המבוקשים על ידי המשיבים והן אלה המבוקשים על ידו - יוחזר לדון בפני הבורר, וכן טען כי רק לאחר שהבורר ייתן החלטתו לגבי טעויות אלה, יש להביא את פסק הבוררות לאישור בית המשפט.

11.       בסופו של יום הסכימו הצדדים כי העניין יוחזר אל הבורר על מנת שיחליט בנושאים הבאים: א. מהו התשריט שהבורר אישר בהחלטתו; ב. מהו נוסח התקנון המוסכם לרישום הבית המשותף כשהוא מותאם להחלטת הבורר. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין ביום 9.7.2001.

12.       אף שהצדדים הגישו לבורר את טיעוניהם בנושאים שהועברו להכרעתו בהסכמה, השתהה הבורר בהחלטתו.

13.       בשנת 2006 פתחו המשיבים בהליכי רישוי בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, להכשרת חללים לשטחי מגורים. על מנת לעצור הליכי רישוי אלו, פנה המבקש לבית משפט השלום בירושלים בתביעה לצו הצהרתי כי כל זכויות הבנייה הנלוות לנכס המשותף הן בבעלותו הבלעדית ולצו מניעה האוסר על המשיבים להמשיך בהליכים למימוש זכויות הבנייה שמקורן בחלקים בנכס המשותף. המבקש טען כי הוא בעל כל זכויות הבנייה בנכס מכוח סעיף 4א' לחוזה הרכישה. המשיבים טענו כי עדיין תלוי ועומד בפני הבורר עניין רישום התקנון הקבוע והתשריט, ואי לכך ביקשו להשהות את החלטת בית משפט השלום, עד למתן החלטת הבורר. בית משפט השלום נענה לבקשת המשיבים וקבע כי הסמכות להכריע בסוגיה שהובאה בפניו נתונה לבורר, ועל כן יש להמתין לפסק הבוררות המשלים.

14.       לאחר הגשת טיעונים בכתב על ידי הצדדים הוציא הבורר מסמך הנושא כותרת "הודעה מטעם הבורר" (להלן: הפסק המשלים), במסגרתו קבע, בין היתר:

"אין כל ספק כי בפסק הבורר אישרתי באופן חד-משמעי את תוקפו של התקנון המוסכם. אולם אישור זה סוייג בקביעה כי התקנון 'יעמוד בתוקפו, למעט הסעיפים הנוגעים לחלוקת הזכויות בבניין, שלגביהן יחולו הוראות התשריט'.

...